21
שירתתי כלוחם וחובש קרבי בשריון ובהנדסה. לקראת סוף הצבא לא היו לי תוכניות לעתיד שלי, רק לחסוך קצת כסף ולטוס לטיול הגדול.
21
לאחר הצבא התחלתי לעבוד בחברה של דוד שלי בקבלנות, בתור אחראי על כל מיני דברים. ידעתי שיש לי כניסה לעולם הזה בלי בעיות ואפשרות להגיע למקומות מאוד גבוהים, וזה כן הכניס לי לראש אולי להתחיל ללמוד אחרי הטיול משהו שקשור לתחום.
עבדתי שם ארבעה חודשים ויצאתי לטיול הגדול עם חבר טוב מהבית.
22
טסתי לדרום אמריקה, לאוסטרליה ולמזרח למשך שנה וחצי. הרשאתי לעצמי לעוף על זה, כי באמת לא היו לי תוכניות להמשך.
במהלך הטיול, כשפגשתי המון אנשים ממקומות שונים, תמיד עלו שיחות על מה לעשות אחרי ומה ללמוד. אם אגיד את האמת, ממש לא הייתי בראש של זה, אבל זרמתי עם השיחות ותמיד עניתי מה הייתי לומד אם הייתי לומד. התשובה שלי תמיד הייתה: אדריכלות, הנדסת בניין ופסיכולוגיה.
אדריכלות – כי תמיד התלהבתי מבניינים גבוהים, ואני יודע שיש לי צד אומנותי שיכול להיות חזק בזה.
הנדסת בניין – כי כל המשפחה שלי באה מהתחום, עם חברות גדולות ומצליחות, ויש לי מסלול זהב להיכנס לעולם הזה.
פסיכולוגיה – כי למדתי במגמה בתיכון וזה קצת עניין אותי, אבל בפועל זה לא מעניין אותי בכלל, ואני לא יודע איך בכלל חשבתי על האפשרות הזו.
חשוב לציין שתמיד ידעתי שאני בן אדם מאוד ריאלי ולא אומנותי. זה התבטא בכל מיני חוויות והבנות שהייתי חווה ביום-יום, ובדרך החשיבה שלי – חישובים והערכות זריזות ומדויקות שתמיד היו לי בראש.
23
חזרתי לארץ אחרי שנה וחצי והבנתי על עצמי שכנראה אני רוצה ללמוד. תוך כדי התחלתי לעבוד כמאבטח טיולים – לא משהו מעניין במיוחד.
זה קצת מוזר, כי בחיים לא למדתי, ולהפך – אני אפילו בלי בגרות מלאה, וכנראה יש לי דרך ארוכה להגיע לאן שאני רוצה. ההחלטה ללכת ללמוד כנראה נבעה מזה שזרמתי עם הסביבה, וזה מה שרוב האנשים סביבי עשו.
הלכתי לייעוץ תעסוקתי (אלף השקלים הכי מבוזבזים בחיים שלי). בפועל, הם פשוט אומרים לך את מה שאתה רוצה לשמוע. שיתפתי אותם בכל המקצועות שעניינו אותי, עשו לי כל מיני מבחנים סתמיים, וכמובן המליצו לי ללכת ללמוד הנדסת בניין – כי לשם כבר כיוונתי.
התחלתי להתעניין במכינות, באפקה ובכל מיני מקומות שמקבלים גם בלי בגרות מלאה.
ואז מישהו הציע לי ללכת למקום של הכוונת חיילים משוחררים בירושלים (נראה לי שאלמוג המליץ). הלכתי לשם – וזה היה אחד הצעדים הכי חכמים שעשיתי.
היא אמרה לי בקצרה: “עזוב הכול. שמעת על ‘הישגים להייטק’? זה בדיוק מה שאתה צריך. תגיש מועמדות מהר – התוכניות מתחילות תוך שבועיים-שלושה.”
קצת על “הישגים להייטק”: זו תוכנית שמאפשרת להתקבל לאוניברסיטאות כמו בן-גוריון, הטכניון ובר-אילן, ללימודים בתחומי המדעים המדויקים, עם מלגת קיום ומלגת לימודים – ממש מסלול מסודר לאנשים בלי בגרות מלאה.
הגשתי מיד, התקבלתי, ומצאתי את עצמי תוך שבוע עובר לגור בבאר שבע כדי להתחיל קדם-מכינה (תוכנית של חודשיים-שלושה שמאפשרת להתקבל למכינה עצמה). למכינה כבר היה צריך בגרות מלאה כדי להתקבל.
24
התחלתי לימודים קדם-אקדמיים, תוכנית של שלושה חודשים. הכרתי אנשים מדהימים, אנשים ללמוד איתם, ותוכנית עוטפת שליוותה אותי.
אני זוכר שאחרי היום הראשון חזרתי לדירה של אחותי ושאלתי אותה מה עושים עכשיו, והיא אמרה לי: “יושבים ולומדים.” (בחיים לא ישבתי ולמדתי.) בשונה מתקופת בית הספר, שבה הקונצרטה הייתה נועדה לשתק את האנרגיות המטורפות שהיו לי בגוף, הפעם באמת ישבתי ולמדתי – והפעם זה עבד כמו שצריך.
עברו שלושה חודשים של לימודים, ומהר מאוד הבנתי שאני חזק בתחום, והתקבלתי רשמית למכינה.
בשלבים האלה לא היו לי יותר מדי מחשבות או תהיות – פשוט לשבת וללמוד. לא היו לי דאגות או משהו אחר, חוץ מהשאלה מה אני רוצה ללמוד.
כמובן שפסיכולוגיה ואדריכלות ירדו מהפרק. פסיכולוגיה ירדה כי פשוט לא, ואדריכלות ירדה כי כדי להגיע לאן שהייתי רוצה להגיע יש שם שחיקה גדולה מאוד, ואין באמת אפשרות להגיע לשם לפני גיל 40 – ורק אם אתה מהטובים ביותר (לא שהמעטתי בערכי, פשוט אני בן אדם ריאלי ומציאותי והבנתי שזה לא הכיוון שלי).
בזמן הזה גם הכרתי את ליעד, שהיום היא כבר אשתי, ותרמה לא מעט לתהליך.
במהלך לימודי המכינה היה איתי גם חבר טוב מהבית, ולמדנו ועברנו את כל התהליך ביחד.
עם הזמן, ודרך התייעצות עם אנשים, התחלתי להתעניין בעוד מקצועות רחבים שאפשר להתפתח בהם לכיוונים שונים: מדעי המחשב, הנדסת תוכנה והנדסת חשמל. ההתלבטות שלי הייתה בין התחומים האלה לבין הנדסת בניין.
24
במהלך אמצע סמסטר ב’ התחילה הקורונה. הציונים שלי אפשרו לי להתחיל ללמוד הנדסת בניין או הנדסת חשמל, אבל בגלל מבחן בעברית לא יכולתי להתקבל למדעי המחשב באוניברסיטת בן-גוריון.
כמו שציינתי קודם, עם הזמן הבנתי שאני לא רוצה להיכנס לתחום המשפחתי, ושאני מאוד שונה מהם באופי, ולכן ננעלתי על המקצועות של הנדסת חשמל ומדעי המחשב.
בזכות הקורונה היו מעט הקלות (לא שזה באמת עזר לי), והתחלתי להתעניין בלימודי מדעי המחשב במרכז הבינתחומי. באותה תקופה כבר הייתי לא מעט זמן עם ליעד, והיא גרה בהרצליה.
התחלתי לברר איך אפשר להתקבל לשם למדעי המחשב, ומצאתי תוכנית בשם “קרן אור”. בדקתי האם התעודה שלי מתאימה כדי להתקבל – ואמרו לי שלא. בעקבות זה, הכיוון של הנדסת חשמל התחזק, כבר נרשמתי והייתי אמור להתחיל ללמוד.
בגלל הקורונה המשכתי קצת “לשבת להם על הראש” בבינתחומי כדי להבין למה לא, ואז אמרו לי שאין להם מושג מי אמר לי שאני לא יכול להתקבל עם התעודה הזאת – כי אני דווקא כן יכול. (בגלל טעות של מישהי, כמעט לא התחלתי ללמוד שם.)
למזלי, ליעד אמרה לי לנסות שוב – “מה יש לך להפסיד?”
בסוף קיבלו אותי לתוכנית, ונוצרה התלבטות גדולה בין מדעי המחשב להנדסת חשמל. אחרי הרבה התייעצויות עם אנשים, הגעתי למסקנה שעדיף מדעי המחשב, והחלטתי לעזוב את בן-גוריון ולהתחיל לימודים בבינתחומי.
אחת המחשבות המרכזיות שלי הייתה גם איפה אני רוצה לבסס את החיים שלי בשלוש-ארבע השנים הקרובות, ובסוף החלטתי ללכת על זה.
התחלתי את תוכנית “קרן אור” – תוכנית מדהימה עם מעטפת תומכת ומלגה מלאה.
27
עברתי לגור בהרצליה ונכנסתי לדירה עם ליעד (עברנו לגור ביחד).
הלימודים בהתחלה היו מעט מאתגרים, בעיקר בגלל הקורונה – למדנו מרחוק והיה קשה יותר להכיר אנשים.
כשחזרנו לקמפוס התחלתי להכיר אנשים וחברים קרובים שהולכים איתי עד היום.
הלימודים לא היו פשוטים. למדתי מבוקר עד ערב במשך שלוש שנים (ארבע אם מחשיבים את המכינה), והייתי על זה יום־יום.
התואר התקדם בצורה טובה, ועם הרבה חרישות ולמידה עברתי שנתיים וחצי ממנו.
(התואר שלי היה פרוס לארבע שנים, בגלל התוכנית – חששו שאנשים לא יסיימו אם זה יהיה שלוש שנים, ולכן בהתחלה לא אפשרו לקצר. רק אחרי שנה נתנו לי אפשרות לצמצם לשלוש שנים, מה שגרם לסמסטרים מאוד עמוסים, כי דחסתי שנתיים בשנה אחת.)
אחת ההחלטות שקיבלתי הייתה לצמצם את התואר לשלוש שנים. זה קצת פגע לי בממוצע, אבל ללא ספק היה שווה את זה. אני חושב שהיה לי יותר מזל משכל בכך שעברתי את כל המבחנים בשלום.
27
בשנה השלישית לתואר התחלתי לחפש עבודה – תהליך קשה, ארוך ומייגע. אחרי עשרה כישלונות בראיונות ושלושה כישלונות בראיונות HR, בסוף התקבלתי לחברת הייטק שבה אני עובד היום.
חודש אחרי שהתקבלתי, אני וליעד זוגתי התארסנו, ולאחר חצי שנה התחתנו.
זו הייתה עבודה קשה חיפוש העבודה הראשונה. לקח לי זמן להבין איך קורות חיים צריכים להיות, זה רלוונטי מאוד להייטק לדייק את קורות החיים, אבל גם לעוד תחומים. למדתי גם שחשוב מאוד להגיש את עצמך דרך אנשים ולא לבד. ניסיתי גם לקבל לקבל פידבקים ממקומות שלא התקבלי אליהם.וזהו בגדול – סיימתי את התואר, נכנסתי לעבודה, התחתנתי והתקדמתי הלאה.
תגובה אחת
gwrtugqnxtgolyieqdtevmzzqguqvk